שריפות ביערות האמזונס

בעקבות הדיווחים הנרחבים על מספר השריפות הרב באגן האמזונס ועל המשמעויות הסביבתיות הגלובליות שלהן, ראיינה רומי נוימרק בתכנית חדשות הלילה בערוץ כאן את פרופ' קולין פרייס.

ניתן ללחוץ על הקישור בתמונה כדי לראות את הריאיון .

רומי נוימרק : משבר האקלים על הפרק. מספר השריפות באמזונס בשיא. 9000 שריפות, רק השבוע, ביערות הגשם. שנזכיר - אחראים ל20 אחוז מהחמצן שלנו! של כל החיים על כדור הארץ. 

מגישה ב-CNN: יותר מ-72 אלף שריפות פרצו במדינה השנה. עלייה של 80 אחוז לעומת אותה תקופה ב2018. הלהבות משמידות ביערות הגשם שטח בגודל של מגרש כדורגל וחצי בכל דקה בכל יום. העשן מתפשט לעבר שטח בגודל של כחצי מברזיל. כפי שהיה ניתן לראות מהחלל לפני יותר משבוע. הוא אפילו הגיע לפרו, בוליביה ופרגוואי השכנות 

רומי נוימרק : שלום , לילה טוב, פרופסור קולין פרייס. 

פרופ' קולין פרייס, חוקר אקלים, ראש החוג ללימודי הסביבה, אונ' תל אביב: ערב טוב 

רומי נוימרק : אתה חוקר אקלים, ראש החוג ללימודי סביבה באונ' תל אביב. התמונות האלה - עד כמה הן מפתיעות אותך אה, בוא נגיד בתקופה האחרונה? 

פרופ' קולין פרייס : טוב, כל שנה יש שריפות בברזיל ובאמזונס. זה באופן טבעי, זה חוזר כל שנה בעונה היבשה. אבל באמת השנה יש כמעט פי שתיים במספר השריפות. וכנראה שזה קשור למדיניות של הנשיא של ברזיל עכשיו, כל השינוי של המדיניות שלו לשינוי האקלים. 

רומי נוימרק : בולסונארו הוא החשוד המיידי . מדברים על כך שהוא בעצם מעודד את בירוא היערות , ובין היתר גם שריפה, שזה הדרך הכי זולה כנראה, בסופו של דבר, לעבד את האדמות. בוא נשמע מה הוא אומר עכשיו 

פרופ' קולין פרייס : אוקיי 

ז'איר בולסונארו , נשיא ברזיל: מה הפשר לשלוח אנשים לכבות שריפה? 40 אנשים לכבות שריפה? אפשר לשלוח 40 אנשים לכבות שריפה? 40 אנשים לכבות שריפה? אין מספיק משאבים. הבלגן התחיל. 

רומי נוימרק : אין מספיק משאבים והנרטיב שלו, הוא מדבר גם על העוני שבכלל גורם להחלטה הזאת לשרוף את היערות 

פרופ' קולין פרייס : נכון. אבל תמיד זה היה, ואולי הוא לא מעודד, אבל הוא לא מרסן את ה... את השריפות האלה. היה רגולציה בעבר, למנוע את ה... אה, אפשרות לאנשים להרוס את היערות שמה. עכשיו הוא מעודד גם תאגידים וחברות לצאת ו... אה, מכרות וחקלאות... 

רומי נוימרק : תחפש שם זהב 

פרופ' קולין פרייס : כן, והדרך הכי קלה באמת לנקות את השטח, זה לשרוף אותו 

רומי נוימרק : כשאנחנו מדברים על האמזונס בתור בעצם גורם כל כך משמעותי באויר שכולנו נושמים על כדור הארץ, למה בדיוק הכוונה? בוא תבהיר לנו למה הוא כל כך חשוב

פרופ' קולין פרייס : אז קודם כל, אולי 20 אחוז מהחמצן שלנו באויר בא מהאמזונס. דרך פוטוסינתזה . אבל מצד השני הוא גם מנקה את האויר. הדרך ... התהליך של פוטוסינתזה זה לקחת את הCO2 מהאויר, שזה אחד מהגזי חממה העיקריים שכולם מדברים על CO2, העליה באטמוספרה, ודרך פוטוסינתזה הוא שומר את כל הפחמן בתוך העצים, בתוך העלים, השורשים, כמו סוג של בנק של פחמן, שנשאר בקרקע מאות אלפי שנים 

רומי נוימרק : אז אם עכשיו הברזילאים והמדינות השכנות מרגישים את העשן, תוך כמה זמן גם אנחנו נרגיש את ה... את המחסור הזה בחמצן, כשהאמזונס נאכל לאט לאט? 

פרופ' קולין פרייס : אז יש , יש שני דברים: הזיהום אויר והחלקיקים, זה מיידי 

רומי נוימרק : כן 

פרופ' קולין פרייס : ואם עוצרים את השריפות, אז גם בתוך שבוע -שבועיים האויר נקי שוב. אבל הגזי חממה, הCO2 נשאר שם מאות שנים. כל מולקולה של CO2 , יש זמן חיים של סדר גודל של מאה שנה ב... באטמוספרה. וזה איזשהו טרנד שאנחנו רואים, שבמשך הרב... עשרות שנים, עליה בהרס של היערות הגשם, לא רק באמזונס, גם באינדונזיה, באפריקה. וזה תורם אולי 20 אחוז לעליה כמ... של כמות הCO2 בתוך האטמוספרה. הרב עדיין מתעשיות וחשמל שאנחנו צריכים לייצר, והתחבורה שלנו. אבל ה... בעיה של היערות הגשם, זה אולי 20 אחוז מהבעיה של ההתחממות של כדור הארץ 

רומי נוימרק : יש עוד תקווה? אפשר לשחזר את מה שנשרף? כלומר, אתה אומר שמידי שנה נשרפת בערך מחצית מכמות היערות שנשרפת אה, בברזיל בינתים, נכון לעכשיו, ואז הטבע כן מצליח להשתקם. או שזה גם... נגיסה שאי אפשר להשלים 

פרופ' קולין פרייס : זה לוקח זמן, אבל משתמשים בהרבה מהשטחים עכשיו לחקלאות. והשטחים האלה הם דווקא לא כל כך טובים לחקלאות. כל הנוטריינטים, הם דווקא בצמחיה ולא בקרקע. אז אחרי שנה, שנתיים, צריכים להתקדם עוד לתוך היערות. אהמ, אבל עד לפני שנה- שנתיים, היו כל מיני רגולציות בברזיל למנוע את התופעות האלה. ועכשיו עם הנשיא החדש, אז הכל פתוח. שוק פתוח לכולם להכנס ולהרוס את היערות 

רומי נוימרק : אז הנזק הזה בעצם אהמ, בוא נגיד, יש איזשהי תקווה? אתה מחוקרי האקלים ה... האופטימיים, או רק המודאגים? 

פרופ' קולין פרייס : אם מדברים רק על ברזיל, אז אה... וכל העולם השלישי, הוא מתפתח, האמת היא שהקימו איזה קרן גדול , עם כל השיחות הבינלאומיות בפריז. פריז 15. קרן ירוק לעזור דווקא למדינות ב...העולם השלישי, בטרופיים, כדי למנוע את ההרס ליערות. לתת להם תמריצים למה לא לעשות את זה, לעבודה, לתעשיות. אז יש פתרונות, אבל אה, במדינות האלה, כמו ברזיל, חושבים על הטווח הקצר, ועל העוני שם - לתת לאנשים איזשהו פרנסה, והכי קל לתת להם איזה שטח בתוך היערות לחקלאות ולמשפחה שלהם, לכפר שלהם, שהם לא מפריעים לממשלה. 

רומי נוימרק : השאלה שלי אם הנזקים האלה הם הפיכים בכלל. אם, אם גם היא תבוא... תבואנה עוד קרנות בינלאומיות או יגיע מנהיג חדש שיחליט לשנות לגמרי את כיוון ההגה, אהמ, אם זה משהו שבכלל אפשר לתקן? 

פרופ' קולין פרייס : בשביל היערות הגשם, אני מקווה שכן. יכול להיות שנגיע לאיזשהו נקודה של אל-חזור, ואז אי אפשר. אם יש יותר מידי הרס של יערות הגשם. אני לא חושב שאנחנו שם.. 

רומי נוימרק : . אוקי 

פרופ' קולין פרייס : אז יש זמן ואם מפסיקים את ההרס, אז כן יהיה חזרה של הצמחיה שם. אבל הבעיה הגלובלית, זה גם סיפור של עליה של גזי חממה, ויערות הגשם זה חלק גדול מכל הסיפור. ושם לטפל בבעיה יש עוד פתרונות , קשור לאנרגיה מתחדשת, ושינוי בתחבורה, הרגלים של אכילה שלנו. זה משהו יותר גלובלי שצריכים לטפל בזה. 

רומי נוימרק : כן, משהו שאומר התבוננות לטווח הרחוק... 

פרופ' קולין פרייס : נכון. נכון 

רומי נוימרק : שזה משהו שהמנהיגים שלנו לא נוטים לעשות מספיק 

פרופ' קולין פרייס : נכון 

רומי נוימרק : פרופסור פרייס , תודה רבה שבאת אלינו