מתמחי פורטר - תש"ע
להלן התפקידים שביצעו המתמחים בשנה"ל תש"ע:
נטלי חקרה לעומק את סיפור המעשה של בית ספר וייצמן, את השתלשלות העניינים, את השפעתם של התהליכים הדמוגרפים שהתחוללו ביפו בשלושים השנים האחרונות על בית הספר, ועל המאזן בין יהודים לערבים שהתהפך. כתוצאה מאותם שינויים התחולל משבר בבית הספר, שהביא ליציאתם של ילדים יהודים רבים ממנו. בית הספר לא יכול היה להשאר אדיש והוביל רפורמות שנועדו למנוע את סגירתו. נטלי החליטה לבחון מה היו תהליכי השינוי, מי היו השותפים לתהליכי השינוי, ומי היו הדמויות שהובילו את המהלכים בבית הספר.
פרויקט "ערים מעורבות" החל את פעילותו ביפו עם פרסומו של הדו"ח החברתי-תכנוני מאת ד"ר דניאל מונטרסקו. במסגרת הפרויקט השתתפה רינת במחקר לקבלת תמונת המצב הקיים ביפו: מגמות היסטוריות, דמוגרפיות וסוציו-אקונומיות, נתוני דיור, ועוד. המאמצים רוכזו באיסוף נתונים ממירב המקורות, בניתוח הפערים, ובפיתוח כלים ויזואליים להצגה בהירה ככל האפשר. נבדקה גם הפעילות האזרחית ביפו, ונמצאה חברה אזרחית פעילה ומעורבת, מיפוי הארגונים והמצוקות סביבם יוכלו לסייע לארגונים לחשוף את תמונת המצב השלמה, להכיר במקור המשותף למצוקות הפזורות ביפו, ואף לאחד כוחות למאבקים משותפים. הממצאים וכן החומרים הרבים שנאספויעלו לאתר אינטרנט שישמש כמאגר מידע פתוח עבור מי שמעוניין להיות פעיל בנושא.
מטרת התפקיד הראשונית היתה לספק כלים להערכות למצב החדש. העבודה כללה סקירת המצב בקרב עסקים בעולם, ההשפעות וההזדמנויות האפשריות של עסקים בארץ ודיווחים שוטפים מהוועידה. בתקופה שלאחר קופנהגן רותם היתה אחראית להעלאת חומר לאתר ושליחת ניוזלטר לעמיתים בנושא פיילוט לאומי וולנטרי לדיווח ורישום פליטות המיועד לחברות וארגונים בישראל. עקב ההסכם הבעייתי והלא מספק שנחתם והתחייבותה של ישראל להפחתה של 20% מהגידול הצפוי בפליטות עד 2020, תפקיד ההתמחות קיבל תפנית ובהמשך השנה התמקדה בשני נושאים אחרים: פרויקט "אפס פסולת בעסקים"- במסגרת הפרוייקט, בהנהגת מעלה ואט"ד, לצורך הרחבת הפרוייקט בעתיד, עסקה גם באיסוף וסיכום חומרים בנושא פסולת בענף המלונאות בעולם.
המטרה המרכזית של ההתמחות הייתה כתיבת עבודה המתעדת את השינוי הסביבתי המתרחש בחירייה בעיקר מאז סגירת האתר להטמנה ועד לימינו. סיון ביצעה ראיונות עם גורמים רבים (ביניהם אנשי איגוד ערים דן, בכירים במשרד להגנת הסביבה, אדריכלים, מתכננים). בנוסף ריכזה וסקרה מגוון מקורות כתובים שקיימים באיגוד (תוכניות עבודה, סקרים, ובקשות מידע). בין הפרקים בעבודה: תחום הפסולת המוצקה בארץ, הגורמים והתהליכים שהובילו לסגירת אתר חירייה, תחנת המעבר הפועלת באתר, הקמת מתקני המיחזור השונים ופארק המיחזור כולו, המרכז לחינוך סביבתי, פרויקטים עתידיים ושילובו של האתר כחלק מפארק שרון הצפוי לקום בשנים הקרובות. העריכה הסופית המשיכה להתבצע גם לאחר מועד סיום ההתמחות, ומתאפשרת הודות להעסקתה על ידי האיגוד.
התפקיד כלל תיאום בין גורמי העירייה השונים, והובלת החזון אל הביצוע. זאת בעזרת עריכת מחקר בארץ ובעולם על פרויקטים דומים שנעשו בתחום, ניהול מתמחה נוסף שעזר במחקר, והכנת פגישות ותוכניות עבודה. רוב העבודה התרכזה בתיאום בין גורמי העירייה השונים שכל אחד מהם מוביל בדרכו תפיסה סביבתית: • מִנְהַל הנדסה • מִנְהַל בינוי ותשתיות • אגף שפ"ע • אגף התנועה. נבנתה מתודולוגיה להערכת איכות הרחובות ירוקים העתידים להיבנות, הוכנס לתוכנית העבודה של העירייה רעיון הצירים הירוקים גיבוש התפיסה של מהות הרחוב בר הקיימא נערכה בהסתמך על החזון ותוכנית האב ועל מחקר שביצענו בערים בעולם.
בתחילת השנה הילה התמקדה באיסוף וניתוח מחקרים הקשורים באופן ישיר ועקיף לבניה ירוקה: תרגום של מקרי מבחן עכשווים כמו בנין "קולינס 500", מלבורן, אוסטרליה- הסבה של מגדל משרדים קיים לבנין ירוק בדרוג 5 כוכבים לפי תקן Green Star. הילה השתתפה בועדת חינוך והכשרה של המועצה (המורכבת מנציגי הארגונים החברים במועצה, מכלל הסקטורים – עיסקי, ממשלתי ואקדמי) ורכזה חומר מקצועי למפגשים. בישיבות אלו הותווה וגובש פורמט עקרוני ל"מקרי מבחן" של בניה ירוקה בארץ. בהתאם לעקרונות שקבעה הוועדה ותוך הסתמכות על תקדימים מהעולם והתאמתם לארץ, הכינה הילה פורמט עקרוני למקרי מבחן של בניה ירוקה בארץ. לאורך השנה הכינה חומרים מקצועיים לפרסום באתר המועצה
מטרתה העיקרית של נעה הייתה לקדם הדברות בין הגורמים השונים במשק האנרגיה ולקיים "שולחן עגול" בין הגופים העוסקים בקידום אנרגיה מתחדשת בישראל לבין ארגוני הסביבה וגורמים אחרים העוסקים בשמירה על הטבע והשטחים הפתוחים. על מנת להשיג מטרה זו, הוחלט לערוך ישיבות מצומצמות בין גופים עם אינטרסים משותפים על מנת שבינם לבין עצמם יהיה גיבוש החלטה. נעה הייתה שותפה לארגון פאנל בכנס "אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת" בו דנו בנושא שימושי הקרקע לפיתוח האנרגיה המתחדשת בישראל. מטרת הפאנל הייתה להציג את הדילמות המרכזיות ואת העמדות השונות של הגופים בנושא.
במסגרת ההתמחות השלים דניאל מחקר בנושא "אמצעים מיטביים לניהול ביקושי מים" וסייע בכתיבת נייר עמדה בנושא המסכם את סך האפשריות לצמצום הצריכה וחיסכון במשק המים הלאומי. במקביל, ערך מחקר בנושא השפעת הקמפיין הציבורי והיטל הבצורת על היקף הביקוש למים בישראל 2007-2009. לצד כל אלה, השתתף דניאל בדיון ועדת ביקורת המדינה בכנסת לגבי ניהול משק המים בישראל, סייע בכתיבת פרק "שמירה ושיתוף - משאבי המים של ישראל ושכנותיה" שנכתב בארגון כחלק ממסמך ההמלצות של הארגונים הסביבתיים שהוגש לאחרונה למקבלי ההחלטות, יצג את ידידי כדור הארץ בתערוכת Watec ויצר את דף הארגון באתר אקו-ויקי.
מסגרת ההתמחות כללה: השלמת איסוף חומר תכנוני לגבי תוכניות בשכונות ירושלים במשרד הפנים ובעירייה (מאגר תוכניות חלקי כבר היה קיים בעמותה עוד לפני תחילת ההתמחות של ירון), תוכניות כלליות ותוכניות נקודתיות; עדכון ניתוח התוכניות. ייעודי קרקע, אחוזי בנייה, שטחי ציבור, דרכים (הניתוח הראשוני הקיים דרש עדכון); בחינת רמת התאמתן של התוכניות למצב בשטח. (לדוגמא: האם במקום שמתוכנן בו כביש נסלל כביש או שנבנה שם בית); פגישות עם אנשי תכנון ואנשי קשר בשכונות כדי לשמוע על בעיות ייחודיות בשטח. (ברוב השכונות אותרו אנשי קשר מתאימים); לימוד נהלים ופרוצדורות חדשים המגבילים את אפשרויות הבנייה, וזאת על ידי התייעצות עם משפטנים העוסקים בנושא.
המרכז לקיימות מקומית הינו יוזמה שנועדה להוות כתובת לכל נושאי פיתוח בר קיימא ברמה מקומית בישראל. ליוזמה שני שותפים עיקריים, מלבד מרכז השל- המשרד להגנת הסביבה ו בית ספר פורטר ללימודי הסביבה. במסגרת ההתמחות דניאלה חקרה ולמדה דוגמאות מוצלחות ליישומים מקיימים במגוון תחומים ברשויות המקומיות וכן תרמה לעדכון אתר האינטרנט של המרכז. בשלב השני של ההתמחות פיתחה דניאלה רעיון למודל לבנק דוגמאות אינטרנטי אשר התבסס על מחקר שהוכיח את הקושי בנגישות למידע בנוגע לעשייה סביבתית של רשויות. המודל נבחן על ידי המשרד להגנת הסביבה על מנת לאפשר הטמעתו באתר משותף אותו מקדמים המרכז לקיימות מקומית יחד עם המשרד.
קמפיין האקלים "יום יום" של "חיים וסביבה" הינו קמפיין סביבתי ראשון מסוגו המשותף לארגוני הסביבה, ולמשרד להגנת הסביבה. הקמפיין שם דגש על שינוי תרבותי הנובע משינויי התנהגות בנושאי סביבה. תפקידו של ארגון חיים וסביבה במסגרת הקמפיין הוא גיבוש מסר אחיד אשר יצא מן האירועים הללו. כמו כן יצירת במה משותפת עבור הפעילות בנושא שינוי האקלים של ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה - אתר האינטרנט של הקמפיין. כמתאם הקמפיין תפקידו של צור היה איסוף מידע מן הארגונים על מנת ליצור "לוח שנה אקלימי" הכולל מידע על האירועים השונים; תיאום בין ארגוני הסביבה המשתתפים בקמפיין האקלים; סיוע לצוות הקמפיינרים בבניית המסרים של הקמפיין, ובניית תוכן אתר האינטרנט שלו; והשתתפות בישיבות צוות ההיגוי של הקמפיין
חיים וסביבה מרכז את יישומם של החוקים המאפשרים ייצוג של ארגוני הסביבה בועדות ממלכתיות שונות, וביניהן ועדות איכות הסביבה של הרשויות המקומיות בכל רחבי הארץ. במסגרת תפקידו ריכז תום את פעילותה של ועדת ההיגוי המשותפת לארגוני הסביבה הארציים (חלה"ט, אט"ד חיים וסביבה). במהלך ההתמחות דאג למינוי כ-25 משקיפים מטעם ארגוני הסביבה ו- 10 נציגי ציבור לועדות הסביבה המקומיות. תום הצליח לרקום מספר שיתופי פעולה משמעותיים עם ארגונים (כגון המרכז לשלטון מקומי, חרדים לסביבה, נגב בר קיימא ומרכז המועצות האזוריות) לצורך קידום הפרויקט וסיוע במיפוי המצב ברשויות המקומיות והאזוריות. לסיכום ההתמחות בנה תום מאגר מידע מסודר ונוח להתמצאות המרכז את פרטי הרשויות והנציגים השונים בועדות איכות הסביבה.
מרחב טוענת שצפיפות עירונית ואיכות חיים גבוהה בעיר שזורות זו בזו, בהסתמך על נתונים כלל עולמיים של הערים המשגשגות בעולם. הצפיפות בעיר הינה ברכה, משום שהיא מאפשרת את האינטנסיביות העירונית, את החיים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים שלה. במשך השנה התמקד המחקר באיסוף וניתוח נתונים על שכונת לב העיר בבת ים, כדי שזו תהווה מודל ממנו ניתן יהיה לגזור כלים ללמידה ויישום במקומות דומים. מטרתו של הפרויקט מוגדרת כיצירת כלי עבודה לרשויות המקומיות, משרדי הממשלה, ליזמים ולאנשי מקצוע בכדי שניתן יהיה ליצור ציפוף ואינטנסיביות בערים הקיימות; חשיפת כל בעלי העניין להזדמנויות הנובעות מציפוף עירוני; העלאת המודעות וחינוך לאיכות חיים עירונית גבוהה; ויצירת אחריות ציבורית של אנשי מקצוע לתכנון עירוני איכותי, ירוק ומקיים.
לאחר שבשנה"ל הקודמת רינת התמחתה בתחבורה היום ומחר בתור רכזת מאגרי מידע ומשאבים אלקטרוניים, השנה היא ריכזה את הקורסים והכנסים בפרויקטים השונים של הארגון. התפקיד כלל את תכנון והפקת הפעילויות וכן את החומרים המלווים אותם: בניית התוכניות ועריכת החומרים, איסוף ובניית מאגרי מידע, והקמת אתרי אינטרנט ייעודיים לפרויקטים. העבודה השוטפת כללה עריכת תוכן של אתר הארגון, כתיבת חומרים, עריכת מאמרים מקצועיים לעיתון "תנועה ותחבורה", וקשר עם שותפינו. פעילות משמעותית נוספת נעשתה במסגרת פרויקט "חזון תחבורה לישראל", בה ריכזה את קורס תחבורה עירונית בת קיימא לנציגי הממשלה והרשויות המקומיות, שנועד לחשוף את מקבלי ההחלטות לתפיסת העולם של תחבורה בת קיימא ולהעניק להם כלים מעשיים למימוש החזון.
במסגרת עבודתו בחברה להגנת הטבע קהילת תל אביב נחשף ליאב למגוון תכנים העוסקים הן בשימור טבע והן בהבטים תכנוניים. עזר לתכנן תוכניות רעיוניות, ועזר בפועל להקמת גינות עירוניות, והדרכה והסברה על הטבע בעיר תל אביב וסביבתה. בתחילה השתלב בתכנון תוכנית פארק רעיונית לרצועה הצפונית במטרופולין ת"א- חלקו בתכנון היה להציג חלופה אופטימאלית לשטח המוגדר עמק הנרקיסים ע"י גלילות, זאת כדי להציג לבעלי התפקידים, מה ניתן להפיק משטח זה ומשטחים חקלאיים נטושים אחרים במרחב הפארק. ליאב עדכן ושדירג את המפה המוצעת לטבע עירוני במרחב תל אביב, שחשיבותה בחשיפת תושבי מחוז תל אביב למגוון בתי הגידול ולעושר החי והצומח ששרד במספר אתרים בעיר מתוך הצורך לשמר שטחים אלו מפני פיתוח עתידי.
צוות משמר המועצה של הפורום הירוק לאיכות חיים בתל אביב-יפו וקהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע פועל למעלה מעשור בזירה הפוליטית המקומית לקידום פעילות עירונית בתחומי הסביבה בעיר. כרכז הצוות ריכז שי את המעקב והדיווח השוטפים על אופן הפעילות וההצבעה של חברי המועצה, המעקב אחר הנושאים העולים לדיון, והדיווח על כך לציבור תושבי העיר. במהלך השנה הכין הצוות דו"ח, אשר התפרסם ביוני 2010, בנושא "עצים ומעמדם בהליכי התכנון העירוני", שכלל ניתוח של התייחסות הועדה המקומית לתכנון ובנייה לנושא העצים בעיר. בסיום תקופת ההתמחות התקבל המתמחה, שי קסירר, לעבודה בקהילת תל אביב של החברה להגנת הטבע בתל אביב בתור רכז דוברות והסברה.
במסגרת תפקיד זה, סייעה למחקר וכתיבת עבודה בתחום בניה ירוקה בבתי ספר. תפקיד זה דרש איסוף מידע וניתוח מעמיק, בנוגע ליתרונות הסביבתיים, החינוכיים והכלכליים שיש בבניה ירוקה בבתי ספר. מטרת העבודה הייתה הצגתה בפני ראשי עיריות, בכירים במשרד החינוך ומנהלים על מנת להראות את הכדאיות של בניה בת קיימא בבתי ספר ולתקף זאת בנתונים כלכליים. במקביל עבדה ב"מוקד הירוק" של אדם, טבע ודין- מוקד המרכז טיפול בשאלות, בקשות או תלונות המגיעות לארגון ישירות מהציבור. במסגרת ההתמחות במוקד, הייתה אחראית על כלל הפניות בתחום פסולת, מיחזור וקרינה.
העבודה הייתה כחלק מצוות בארגון המגבש תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה ע"י עידוד שימוש בתחבורה ציבורית- תוכנית המקודמת על ידי הארגון באמצעות הכנסת ומשרדי הממשלה השונים. התפקיד החל בחיפוש מידע על מערכות תחבורה ציבורית בעולם והשפעתם על פיצול נסועה. לאחר שלב איסוף המידע, נעשה שימוש בנתונים שנמצאו על מנת לגבש תוכנית של שינוים כדאיים במערכת התחבורה הציבורית בארץ, שמטרתם להפוך אותה למערכת תחבורה בת קיימא. בשלב הבא נעשה ניסיון להעריך מה תהיה ההשפעה של הקמת מערכת תחבורה בת קיימא בארץ. בשלב האחרון עובדו הנתונים והממצאים לכדי דו"ח לשימוש ראש מחלקת המדעים בארגון, אשר הוצג בדיון בכנסת בנושא פליטות גזי חממה.
מטרת תחרויות הסרטים בפסטיבל הינה לעודד ולתמוך ביצירת סרטים אשר עוסקים בסביבה וקיימות בקרב סטודנטים, יוצרים מקומיים ויוצרים ברחבי העולם. לכל תחרות חבר שופטים המורכב מאנשי קולנוע וסביבה. במשך תקופה ארוכה עמלה בחיפוש אקטיבי אחר סרטים חדשים מתאימים, איסוף פרטים אודותיהם, ביצוע סינון ראשוני ומיון הסרטים המתאימים ביותר לקראת קבלת החלטה בפורום רחב יותר. הובילה יזמה לתחרות בקטגוריה חדשה- סרטי ילדים בתחום הסביבה, זאת בנוסף לקטגוריות שהוגדרו מתחילת ההתמחות: תחרות סטודנטים לסרטים קצרים "שוט ירוק" המיועדת לסרטים מכל הז'אנרים העוסקים בנושאים שבין אדם לסביבתו אשר הופקו על ידי סטודנטים ממוסדות השכלה בישראל;
